שבוע מבורך חברים,
הבוקר החלטתי לשתף אתכם בביוגרפיה שלי לאורך השנים.
כן קצת הרבה.. אז מרשה לכם לדלג לסוף 🙂

שם: רפי דיבונו (34)
מקצוע: מפיק, מוסיקאי ומנטור זמרים.
בעלים ב: רף סטודיו | הרף החדש במוסיקה
מיקום: אשקלון.

שנת 1997, אני בגיל 9, אחי הגדול תמיר מחליט להכיר לי תוכנה במחשב להפקת מוזיקה “Impulse Tracker” תוכנת MS-DOS פרה-היסטורית להפקת מוזיקה אלקטרונית – ואני, נמשך כמו פרפר לאש.
https://he.wikipedia.org/wiki/אימפולס_טראקר

2004-2006 – אני בחטיבה העליונה, מצטרף ללהקת ראפרים בשם MP3 (אז זה היה שם מאד פופולרי 🙂 בעידן הדיסקים הצרובים), מנצחים שנתיים ברצף (2005-2006) במקום הראשון בתחרות ה”אורטרון” ליוצרים צעירים וכל העיר מחבקת, מוצא את עצמי מפיק את הביטים שלי, לזמרים שאוהבים את המוסיקה שלי, שלימים הפכו להיות החברים הכי טובים שלי, עד היום.

06/2006 – עוד רגע הופך לחוקי, מסיים 12 שנות לימוד עם 21 יחידות בהנדסת תוכנה (וציונים שלא יביישו אף מצטיין), באורט אפרידר באשקלון. מקסימום אם לא נהיה במוזיקה.. ההייטק בטוח יחבק אותנו.

09/2006 – גיל 18, מגיע לרבע הגמר בתחרות ארצית ליוצרי מוזיקה אלקטרונית שנקראה “נוקיה מיוזיק לידר”, אני הקטן מגיע עם עוד 50 יוצרים מכל הארץ (היו בהתחלה 1500) כשבידי יצירת “צ’ילאאוט” מהממת שכל כולה מצלילה העמוק של הפסנתר (הכלי הכי לא אלקטרוני שיש, אבל כזה אני תמיד שונה מכולם) הנה כתבה על הגמר ב-ynet.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3303394,00.html

11/2006 – מתגייס לצה”ל ובינתיים שר בכל הזדמנות בטקסים צבאיים, מלחין שירים שכתב הרס”ר המוכשר, ולא מפסיק לספור את הימים, עד שהרגע הגדול שלי יגיע ונהפוך את התחביב לעסק.

2008 – יוצא מהש.ג ומנסה את מזלי בכוכב נולד 6 אחרי שבועז מעודה עשה לי חשק לנסות בעצמי, לא לקח הרבה זמן ואודישן שני כבר שלחו אותי הביתה ברכבת יחד עם אור וענונו, זמרת שהיתה איתי באותו סשן אודישנים ויחד קיללנו את ההפקה ואת העולם המכור הזה שנקרא טלוויזיה.. והנה היום היא אישתי ועמוד התווך הגדול ביותר בעסק הזה שנקרא רף סטודיו, מתחום הקלטות הנשים מהמגזר הדתי, ועד לניהול כלכלת הבית, העסק ומצבי הרוח שלי חחחח.

09/2009 – רגע לפני השחרור לאחר 3 שנים ארוכות מאד וחסרות סבלנות!! היום מגיע!
היום בו החלטתי לפתוח את הבית השני שלי, רף סטודיו.
ההורים הסכימו לשגעונות שלי לשפץ לקדוח ולחווט תא הקלטה אקוסטי בלב החדר הפרטי שלי ולתת לי להגשים את החלום שלי, להילחם ולהוכיח לכולם שמוסיקה היא כן מקצוע, לא רק תחביב, מקצוע כזה שמניב רווחים, אפילו בפריפריה הקטנה שלנו אשקלון, שמחזיקה בתוכה שלל אמנים ויוצרים מוכשרים, אך אפס תעשייה בתרבות המוסיקה.

בינתיים ההורים שלי:
“לך תעבוד בהייטק – שם תרוויח הכי טוב”
“לך תהיה עורך דין/רואה חשבון”
“תהיה עובד מדינה, תנאים פנסיה”
“מה תעשה עם מוסיקה? עם מוסיקה לא הולכים למכולת.”

אז במקביל תכננתי ללמוד תוכנה במכללת אשקלון, אבל המזל לא נתן לי לחצות את רף הפסיכומטרי הדרוש. בורא עולם שולח לי מסרים, הייטק זה לא המקום שלך, הוא שלח אותי להיות מוסיקאי, עם האמונה הגדולה שכל אחד יכול לשיר, והוכחתי את זה בכל יום מחדש, לקוחות יעידו. פה נפל האסימון, נבחרתי להיות הזוכה הגדול לעסוק באומנות, באומנות הנצרכת בעולם המאה ה 21 – המוסיקה.

2010-2017 – הצטרפתי למשפחה שאפילו שנפרדנו לפני 5 שנים היא עדיין מלווה אותי – רדיו דרום 101.5 FM שם פיתחתי את כישוריי כטכנאי שידור וסאונד, ולימים מצאתי את עצמי משדר תוכנית שבועית בכל מוצ”ש – רף חדש, הודות לחברים טובים שהאמינו בי לאורך הדרך.

ב12 השנים האחרונות האולפן עבר 4 גלגולים עד היום (אצל ההורים, אפרידר, סיטי, קניון לב אשקלון). אולפנים שבניתי ביחד עם אבא שלי המוכשר, חמי התותח, חברים ומשפחה שלהם אני מודה עד היום, המבין יבין כמה זה קשה למצוא מקום שמתאים לאולפן הקלטות וכמה שזה מורכב להקים אותו.

בחלוף השנים פיתחנו את מקצועות ההפקה בעסק, פיתוח קול, גרפיקה, וידאו, עסקים, מבקר בשלל בתי ספר בעיר וומנהל מקהלות נוער, אתר האינטרנט שבניתי בשתי ידיי (מי אמר שאני לא עובד בהייטק) מאד מהר הלקוחות חיבקו ואהבו, ועל זה חייב להם את עולמי, את שגרמו לי לפתוח את העסק, ועל זה שהם מאכילים אותו עד היום..

אחרי ששרדנו כנגד כל הסיכויים והסכנות שבעולם התרבות, הקורונה, אחרי שהפכנו מאות ילדים בישראל לזמרים, הפכנו מאות זמרים ואומנים בוגרים לבעלי רזומה, ובעלי תיק יצירות אישיות שמלוות אותם עד היום, אם זה אמנים מקומיים, בעלי עסקים, חוגגי בר-בת המצווה, הצעות נישואין, חתונות, ימי הולדת, גיבוש עובדים, מסיבות הודיה (כן!) וגם ברגעים העצובים לא עלינו.

אנשים מכל צבע וסגנון, מהמיושבים ביותר, אל הנזקקים ביותר, מהגדולים אל הקטנים, עמותות ופניומיות, פגועי נפש, על הספקטרום, בעיות קשב, משפחות שכולות, ילדים מעוטי יכולת, וכאלה שתאמינו או לא.. לא שומעים בכלל… כאלו שהמוזיקה, הצילה להם את החיים.
וגרמו לי בכל פעם להבין מחדש כמה אני בר מזל שאני במקצוע הזה.
https://roughstudio.co.il/מה-לשיר-בלי-יכולת-לשמוע/

היום אני עומד בפני שלב מאד חשוב בחיי המוסיקליים, ללכת עם החלום שלי לפתוח בית למוסיקה לקהל המצומצמם שנמצא בדרום, רוצה לשיר, לנגן, ללמוד וחולם יום אחד להופיע מול הקהל שלו (אפילו אם זה ברחוב) בגאווה ולהוכיח לו שמוסיקה – היא מקצוע. שמכבד ומאכיל את בעליו. ובעיקר בעיקר, משביע את הנשמה. בלעדיכם, אנחנו לא שווים כלום!

אז אם יש לכם בדם את האש של המוסיקה!

• עזרו לי להפוך את העיר שלנו למעצמה מוסיקלית –

בזכותכם זה קורה! השנה (2023) פתחנו סוף סוף את מתחם הלמידה שלנו, בסביבה אקוסטית, כיתה מאובזרת למקצועות המוסיקה, תיאורטי ומעשי והכל במקום אחד!

אז אם אתם להקה, נגנים/מורים לנגינה, רוצים ללמוד לנגן או לשיר, או סתם פשוט להיות חלק ממשפחה מוסיקלית ובית שיתן חום ואהבה לכל מוסיקאי באשר הוא.
כנסו לקישור הזה והיכנסו אל עולם היצירה במוסיקה!

שלכם, רפי דיבונו.
מפיק, מוסיקאי, חולם בגדול.